לאחרונה נשאלתי על ידי מנכ”ל של חברת הייטק כיצד נמדדת תרומתי כיועצת ארגונית. שאלתו הותירה אותי מהורהרת, מאחר וגם כאשר ארגון הצליח מאד בהשגת יעדיו לאחר ששכר את שירותי כיועצת ארגונית, לא ניתן לבודד בבירור את הגורמים שתרמו להצלחה. יתכן וההצלחה נובעת מהייעוץ הארגוני ופעילות הפיתוח הארגוני שהתבצעה בעקבותיו, אבל באותה מידה יתכן וההצלחה נובעת מהגיוס של מנהל מכירות חדש, קריסת מתחרים, שינויים ברגולציה, וסתם מזל טהור.

בהמשך אותו יום, חיפשתי במאגרי המידע והמחקר באינטרנט תשובה לשאלה כיצד מודדים תרומה של יעוץ ארגוני. מצאתי שיטות למדידת מחויבות ארגונית, יעילות ארגונית, יצרנות ארגונית ואפילו תרבות ארגונית, אבל לא מצאתי מענה לשאלה כיצד נמדד יועץ ארגוני. שכירת שירותי ייעוץ ארגוני עולה בכסף, זמן ואנרגיה, לכן נדרשת שיטת מדידה שתעריך באם ההשקעה היא כדאית. באם יועץ ארגוני אינו מסוגל לציין את תרומתו לארגון, אזי מה יגרום לחברה לשכור את שירותיו? באם מנהל השוכר שירותי ייעוץ ארגוני  אינו יכול לציין את ערך העבודה ששילם עבורה, אזי מה יגרום לארגון ולבעליו להמשיך ולספק מימון ותמיכה לתהליך הפיתוח הארגוני.

מכאן, למנהלים וליועצים הארגוניים יש אינטרס משותף במדידת תרומת הייעוץ הארגוני לחברה. לכן, חשוב לתאם ציפיות ולסכם מראש בצורה מפורטת ככל האפשר את יעדי ומדדי הייעוץ. באם קיימים גורמים חיצוניים צפויים כגון שינויים בטכנולוגיה או  שינויים באסטרטגיית החברה, או ברגולציה,  הם צריכים להילקח בחשבון מראש כדי להפיק את המרב מהייעוץ הארגוני.

מנהלים תכופות סבורים כי הערכה של ייעוץ ארגוני ו/או אימון מנהלים היא משימה מורכבת שלוקחת יותר מדי זמן, מאמץ ומשאבים. למרות אתגרים אלה, יש ערך למדידת התרומה. המדידה מצריכה שותפות בין המנהל ליועץ הארגוני, מאחר והן המנהלים והן היועצים עשויים להפסיד באם לא יוכלו להוכיח כי ההשקעה אכן “עשתה הבדל” בארגון.

יחד עם הנאמר לעיל, אין צורך לחשוש מבדיקת ערך הייעוץ הארגוני. המדידה יכולה להיות פשוטה, למשל, שיפור עמידה באבני דרך של פרויקט, לעומת המצב טרם הפיתוח הארגוני. כאשר העמידה באבני דרך של פרויקט משתפרת, עולה גם שביעות הרצון של הלקוחות, ה- “time to market” יורד וההחזר על ההשקעה (ROI)  עולה. מדדי ערך נוספים העשויים לשמש למדידת תרומת היעוץ הארגוני הם: חיסכון בעלויות, חיסכון בזמן, שביעות רצון עובדים ולקוחות, שיפור בביצועים, גידול בהכנסות, שיפור באיכות, והפחתה בסיכונים.

מחשבה לסיום, פעמים רבות אנחנו מודדים את מה שניתן למדידה בקלות כגון רווחיות של עסק ולא תמיד את מה שחשוב אך מורכב יותר למדידה, למשל, עמידות, מוניטין או מידת האושר שארגון מייצר לבעלי העניין. כדברי אנטואן דה סנט-אכזופרי בנסיך הקטן:“אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד, כי הדברים החשובים באמת סמויים מן העין”.