"אנשים עושים תכניות ואלוהים צוחק"

אני אוהבת לתכנן, אני אוהבת שהחיים שלי מתנהלים בהתאם לתוכנית, אני אוהבת שהדברים צפויים ועקביים, אני אוהבת לדעת מה עומד לקרות. במילים אחרות, אני אוהבת להרגיש בשליטה. אבל יש דברים בחיים שלא משנה מה אעשה וכמה אשתדל לא אוכל לשלוט בהם.
פעמים רבות החיים לא מתנהלים על פי תוכנית, אנשים מאבדים את יקיריהם, את עבודתם, חולים או סתם נתקעים עם המכונית בדרך לפגישה חשובה. 

רוב האכזבות משתייכות לאחת משלוש קטגוריות:

• אישי – אנחנו לא עומדים בסטנדרטים או בציפיות מעצמנו.
• בינאישי – מישהו מאכזב אותנו, או אנחנו מופתעים לרעה מהתנהגותם.
• מצבי – משהו לא מסתדר בדרך שרצינו שיסתדר, או שאנחנו לא מקבלים את הסיפוק שחשבנו שנקבל מתוצאה ספציפית.

לרוב, כאשר החיים לא מסתדרים בדרך שקיווינו, תכננו או ציפינו, אנחנו מרגישים אכזבה עצומה ומתחילים לפקפק בכול, כולללל בעצמנו. לעיתים, אנחנו ממשיכים להיאבק ללא סיכוי נגד המציאות. כשיותר מאמץ, יותר התמדה ויותר שליטה עצמית לא מביאים בהכרח את התוצאות המצופות. אולם, לאחר תהליך האבל שלוקח זמן, יש באכזבה גם הזדמנות לצמיחה אישית כבני אדם, הזדמנות לרפא סוגיות עבר, הזדמנות לשנות את אורח החיים, הזדמנות לשחרר ציפיות וליצור עתיד אחר המבוסס על מי שאנחנו.

הניסיון לשלוט בכל ושהחיים יזרמו באופן מושלם הוא עול כבד מעייף. יש הקלה בקבלת העובדה שאנחנו לא שולטים בכל מהה שקורה,, קבלה של הדברים שאיננו יכולים לשנות, אינה אומרת כי אנחנו תקועים ונידונים לאומללות – עד. קבלת העובדה כי ישנם דברים שהם מחוץ לשליטתנו, אינה מהווה וויתור או כניעה ואינה מעידה על חולשה או פסיביות. זה פשוט הבחנה בין פנטזיה למציאות.
אנחנו יכולים להיצמד בחוזקה למה שרצינו, מה שציפינו, או שאנחנו יכולים לשחרר את הציפיות ולאמץ את הקיים. ההתפתחות האישית שבקבלה מאפשרת לנו תעל את האנרגיה לדברים בהם אנו יכולים לשלוט. אולי איננו יכולים לשנות את עובדות החיים , אבל אנחנו יכולים לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים ופועלים. קבלת העובדה שהחיים אינם צפויים ולעיתים, יוצאים מכלל שליטה, מאפשרת לנוע קדימה.

לסיכום, אני יודעת שלא קל לוותר על ציפיות ועל שליטה בדברים, אבל אני גם יודעת שזה שווה את זה.