שנה חדשה – החלטות חדשות

ענת הגיעה אלי כשהיא נראית מדוכדכת. כששאלתי אותה מה קרה היא אמרה: “בשנה שעברה לפני ראש השנה הבטחתי לעצמי שאתחיל לחסוך, ארד במשקל ואמצא בן זוג. והנה שנה חדשה הגיעה, ואני קילו יותר מהשנה שעברה, עדיין רווקה ומתנהלת בגבול משיכת היתר”. 

ענת אינה שונה מרבים וטובים שבכל ספטמבר ולפעמים בדצמבר מקבלים החלטות לשנה החדשה. החלטות של שנה חדשה משקפות ניסיון להניע את עצמנו להשגת יעד אישי חשוב.
אבל שינויים הם לא בהכרח דבר גדול, כפי שאמר הסופר ג’ף דיווידסון: “חלק מלהיות אדם הוא החתירה המתמדת לשיפור עצמי, אם לא בדברים גדולים אז בדברים הקטנים, אם לא כל הזמן אז לפחות מדי פעם ואם לא לתמיד אז לפחות לבינתיים”.

כדאי לדעת: ההחלטות הנפוצות ביותר אצל אלה שמחליטים ללכת על שינוי הם לרדת במשקל, להפסיק לעשן ולהתחיל להתעמל.
וענת יכולה להירגע – ממחקר שפרסם החוקר ריצ’רד קוסטנר (2008) עולה כי ענת נמצאת בחברה טובה, שכן רוב האנשים שמקבלים החלטות לשנה החדשה נכשלים להשיגם. על פי המחקר, 22% מהמחליטים דיווחו כי נכשלו לאחר שבוע אחד בלבד, 40% דיווחו על כישלון לאחר חודש אחד, 50% נכשלו בשלושה חודשים 60% בשישה חודשים ו81% לאחר שנתיים. בנוסף, לא רק שאנשים נכשלים להשיג את ההחלטות בשנה יחידה, יש גם הוכחות שהם ממשיכים להיכשל גם אם הם חוזרים על אותה ההחלטה משנה לשנה.

וזה עוד לא הכול: נוסף לכישלון במימוש ההחלטה, מתווספים לרגשות שליליים וירידה בדימוי העצמי. אם כן, האם יש היגיון בכלל להציב סוג זה של יעדים אישיים, אם הכישלון כל כך גדול ואחוזי ההצלחה לא גבוהים?
האם מדובר ב”סינדרום תקוות השווא” בו מדובר בציפיות שאינן מציאותיות לגבי המהירות, הכמות והקלות של ניסיונות לשינוי עצמי?
מדוע אנשים נכשלים להשיג את היעדים האישיים שלהם ומדוע אנשים נכשלים להשיג את החלטות השנה החדשה ויעדים אחרים ששואפים אליהם?

בואו ננסה להבין מאיפה בא הכישלון, ואיך אפשר לעקוף אותו. יש שתי סיבות מרכזיות מדוע אנשים נכשלים בחתירה להשגת היעדים שלהם:

1. יעד לא ברור

אם אדם מציב יעדים מערפלים ושאינם ספציפיים, קשה לשמור את היעד בפוקוס. יעד הוא תוצאה רצויה שאתה מוכן לחתור אליה ולהשקיע אנרגיה. מדובר בהישג עליו אתה יכול להצביע והרגשה שהיא אמיתית ואינה ניתנת לערעור. יעדים לא ברורים יכולים להיות “להתגבר על האקס שלי אחת ולתמיד”, “להצליח בעבודה”, “להיות אדם נדיב יותר”. ויש גם יעדים לא הגיוניים כמו ” לסיים את כול משימות הלימודים בזמן” ” להתקדם בעבודה” “לבלות יותר זמן עם ילדי””, לא להיות כל כך לחוצה”.

לעומת זאת ” להתעמל 3 פעמים בשבוע” ” לשתות 10 לפחות כוסות מים ביום” הם יעדים ממוקדים ואפשריים.

2.הנהגה עצמית

הנהגה עצמית מתייחסת בין השאר ליכולת האדם להפעיל שליטה עצמית, כמו לשנות את הדרך בה הוא מגיב. שינוי של הרגלים כגון מתי האדם מנשנש, מתעמל או לומד , דורש מידה רבה של הנהגה עצמית על בסיס יומיומי. הנהגה עצמית שכזו דורשת מאמץ וסביר כי תופרע ע”י דרישות חיים אחרות, שיכולות להשאיר את האדם מרוקן ובלתי מסוגל לפעול לכיוון היעד.

אלו שהצליחו

בכל זאת, ולמרות הקשיים, יש גם כאלה שהצליחו להשיג יעדים, בזכות נחישות, תמיכה מחברים ומשפחה ועוד

1. עניין של מוטיבציה: לאנשים סיבות שונות ומגוונות להצבת יעדים, וסיבות אלו משתנות במידה שבה מייצגות אוטונומיה, כלומר,. האם היעד משקף את האינטרסים של היחיד או שהוא נובע מלחצים חברתיים או ציפיות של מה האדם יכול לעשות. אם היעד הוא אוטונומי, יש סיכוי שהוא יוכתר בהצלחה. יעדים שאינם מאושרים ע”י העצמי סביר כי ייצרו קונפליקט פנימי, בעוד יעדים אוטונומיים מאפשרים לאנשים להסתמך על משאבי רצון כגון היכולת להפעיל כוח סבל. התהליך שדרכו אנשים בוחרים וממשיגים את היעדים שלהם יכול גם להשפיע על היכולת שלהם לגייס את כוח השליטה העצמית הנדרש כדי לשמר אותם.

2. לשנות ארוחות חיים: מציבי יעדים צריכם למצוא דרך לשאוף ליעדים שלהם בדרך שמצמצמת למינימום את התביעה למשאבי שליטה עצמית. למשל, מישהו שמנסה לאכול יותר בריא עשוי לתכנן להפסיק לאכול צ’יפס כאשר הוא צופה בטלביזיה בערב ולאכול חתיכת פרי במקום. תוכניות הטמעה נחשבות כמגבירות הצלחה בעמידה ביעדים. זאת בגלל שהן מקשרות את ההתנהגויות הרצויות עם סיטואציות מסוימות ומאפשרות תגובה אוטומטית ללא הצורך לקבל החלטות ללא הרף אודות מתי ואיפה לנהוג עפ”י היעדים. מחקרים מראים כי אנשים שתגברו את היעדים שלהם בתוכניות הטמעה הצליחו הרבה יותר בהשגת היעדים השונים (Gollwitzer & Sheeran, 2006).

3. עם קצת עזרה מחברים: תמיכה של חברים ומשפחה יכולה לעודד התקדמות בהשגת יעדים אישיים כיוון שהיא עוזרת להגביר את תחושת היכולת העצמית , היא משנה את רמת העניין בפעילויות הקשורות בהשגת היעד ועוזרת ליחידים ליצור אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות. יחד עם זאת, ההשפעה של תמיכה של אחרים תלויה באם זה נתפס כתמיכה באדם המחליט, או שזו שתלטנות. תמיכה שלמה מערבת ראיית עולם דרך עיני האחר, הכרה ברגשות והכוונה עצמית . לעומת זאת, שליטה מפעילה לחץ על מישהו לפעול, לחשוב או להרגיש בדרך מסוימת .

לסיכום, זכרו שני דברים חשובים

בדרך כלל אנשים עושים שישה או יותר ניסיונות לפני שהם מצליחים לכבוש יעד שהציבו לעצמם. וגם לכישלון יש ערך מוסף – גם מי שנכשל מרוויח משהו בעל ערך שיכול לעזור לו במאמצים לעתיד. שכן, החיים הם מסע ולא יעד. חשוב ליהנות מהמסע כמו גם מההגעה ליעד.

ב ה צ ל ח ה