אז זהו, שהם לא, הם פשוט הסתובבו להם עירומים ומבסוטים בגן עדן. הם לא היו צריכים להתעסק בכביסה, גיהוצים או צווי אופנה אלו ואחרים. הם לא חשבו מה ילבשו היום, מה אומרים עליהם הבגדים ומה יחשוב עליהם הנחש או שאר היצורים. מאז שאכלו אדם וחוה מעץ הדעת, הם הבינו שככה כמו שהם, ערומים וטבעיים זה לא בסדר ורצו בגדים  אם כבר בגדים, צריך גם בגדים נוספים, שנלבש כשהראשונים בכביסה וכדאי שיהיו מגוונים ואופנתיים.

הבוקר בעודי שוברת את הראש לחשוב על תחפושת שתהיה גם מחמיאה, גם נוחה וגם יצירתית, החלטתי לבדוק מאיפה בא העניין של להתחפש בפורים. בין שלל הפרשנויות שמצאתי המקשרות בין מנהג החג למתחפשים הרבים במגילה, נתקלתי בפרשנות מעניינת הגורסת כי חג פורים בא ללמד אותנו להסתכל "מעבר לקנקן", לזהות את האדם שמבעד לתחפושת. כשאנחנו מתחפשים לפיה, קאובוי, חדרנית או טראמפ, התחפושת מזכירה לנו: שמה שרואים בחוץ זוה לא באמת האדם שבפנים.

באחת מסדנאות המנהלים שהנחיתי, כשהסברתי על סגנון אישי, שאלתי את המשתתפים אם הם לובשים לעיתים שרוואל (אחד הבגדים הכי מתאימים לקיץ הישראלי) קיבלתי תשובות כמו: אני לא סטלן אני לא שנטי-בנטי, לא הולך למסיבות טבע ועוד. המשותף לכל התשובות היה  שלא התייחסו לבגד עצמו, הבד ממנו עשוי התחושה על הגוף אלא רק לדימויים הקשורים למי ש'מתחפש' עם שראוול.

אנחנו מתחפשים כל השנה, מגדירים עצמנו ומשדרים באמצעות הבגדים, האם אתחפש היום לקולית, אלגגנטית, ספורטיבית ועוד. יחד עם זאת, אני יודעת שגם אם 'התחפשתי' הבוקר לספורטיבית, זה לא כל מי שאני. לדוגמה, ארוע שופינג שגרתי בחיי, אני נכנסת לחנות בגדים בדרכי חזרה מהעבודה, המוכרת ממהרת להסיק מה'תחפושת'  שלי באותו הרגע על ההעדפות הקבועות שלי, ומציעה לי בגד מסויים כיוון "שרואה שאת אוהבת סגנון קלאסי מחויט". אז זהו, שלא, אני פשוט בדרך חזרה מישיבת עבודה בה מקובל ל'התחפש' בצורה הזו.  יש לי כל מיני סגנונות (ויש שיגידו שאין לי סגנון בכלל), אני אדם רב מימדי (כמו כולנו) ויש לי כל מיני 'תחפושות' איתם אני יוצאת לפגוש את העולם המבטאות צדדים שונים במי שאני. אך בעוד הידיעה הזאת  בדרך כלל מאד ברורה לנו לגבי עצמנו, כשפוגשים אחרים לעיתים אנחנו ממהרים להסיק ולתייג אותם על פי ה'תחפושת': חנון, שנטי, פריחה ועוד.

לסיכום, תחפושות הפורים מאחר ושמות דגש על ההופעה החיצונית,  מזכירות לנו כי מה שרואים מבחוץ הוא לא מה שבפנים ומזכירות לנו לראות את האדם שמעבר לתחפושת זו או אחרת.